הפסוקים המפורסמים ביותר משיריו של ז'ורז' בראסנס
3 המובילים לפי 270 הצבעות מאנשים: אוהבים המתנשקים על ספסלים ציבוריים, / ספסלים ציבוריים, ספסלים ציבוריים · אבל אנשים טובים לא אוהבים כשאנחנו הולכים במסלול אחר מהם · היזהרו מהגורילה!. (עודכן 29 בדצמ׳ 2021.)
מ"La Mauvaise Reputation" ל"Copains d'abord" ו"הבקשה להיקבר בחוף Sète": פסוקיו של ז'ורז' בראסנס (1921–1981) שכולם מכירים בצרפת, עם השיר ושנת היציאה.
תורגם אוטומטית (המקור ב-Français). ראה את המקור
11 מובילים
-
1
אוהבים המתנשקים על ספסלים ציבוריים, / ספסלים ציבוריים, ספסלים ציבוריים
שיר "אוהבי הספסלים הציבוריים" (1953).
-
2
אבל אנשים טובים לא אוהבים כשאנחנו הולכים במסלול אחר מהם
שיר "La Mauvaise Reputation" (1952).
-
3
היזהרו מהגורילה!
השיר "הגורילה" (1952).
-
4
מרטין המסכן, מסכן מסכן, / חפור את הארץ, חפור זמן!
השיר "פאובר מרטין" (1953).
-
5
הזמן לא משנה, / כשאתה טיפש, אתה טיפש
השיר "הזמן משנה" (1961).
-
6
ליד העץ שלי, / חייתי באושר
שיר "אצל העץ שלי" (1955).
-
7
לא, זו לא הייתה הרפסודה / של המדוזה, הסירה הזו
השיר "Les Copains d'abord" (1964).
-
8
השיר הזה הוא שלך, / אתה האוברן שבלי טקס / נתת לי ארבע פיסות עץ / כאשר בחיי היה קר
שיר "Song for Auvergnat" (1954).
-
9
האם יותר מדי לבקש: על חלקתי הקטנה, / נא לשתול מעין אורן
שיר "תבקש להיקבר בחוף סטה" (1966).
-
10
תמות על רעיונות, בסדר, אבל מוות איטי
השיר "Dying for Ideas" (1972).
-
11
יש לי הכבוד / לא לבקש את ידך
שיר "האי-הצעה" (1966).
כיצד מסודר הדירוג הזה? לפי הצבעות של אנשים: כל ▲ מוסיף נקודה וכל ▼ לוקח אחת. כל אחד יכול להצביע ולהוסיף את מה שחסר.
חסר משהו?
הערות (9)
« Mourir pour des idées, d'accord, mais de mort lente » : on devrait l'apprendre à l'école, celle-là.
Les Copains d'abord en dernier de la soirée, c'est obligatoire chez nous.
La Non-Demande en mariage est sous-estimée. C'est la plus belle chanson d'amour qui refuse le mariage.
Chanson pour l'Auvergnat, ça me fout les larmes aux yeux à chaque fois. Rien que la voix et la guitare.
Il manque « Les Passantes », non ?
Les Passantes, c'est un poème d'Antoine Pol, Brassens l'a juste mis en musique. Pareil pour « Il n'y a pas d'amour heureux » d'Aragon.
Mon grand-père connaissait Le Gorille par cœur et le chantait à tous les repas de famille, au grand désespoir de ma grand-mère.
« Quand on est con, on est con »… Rien à ajouter, c'est toujours d'actualité.
La Supplique, c'est ma préférée. Je l'ai fait passer à l'enterrement de mon père, qui était de Sète. Tout le monde chantait à la fin.