הפסוקים המפורסמים ביותר של רובן דריו
3 המובילים לפי 862 הצבעות מאנשים: נעורים, אוצר אלוהי, / אתה עוזב כדי לא לחזור! / כשאני רוצה לבכות, אני לא בוכה... / ולפעמים אני בוכה בלי לרצות... · הנסיכה עצובה... מה יהיה לנסיכה? / אנחות בורחות מפיה התות. · אשרי העץ, שבקושי רגיש, / ועוד יותר האבן הקשה כי היא כבר לא מרגישה.. (עודכן 25 בנוב׳ 2021.)
"נעורים, אוצר אלוהי", הנסיכה העצובה של "סונטינה", "לו פטאל", "למרגריטה דבייל" ו"לרוזוולט": פסוקיו של אבי המודרניזם הידועים בעל פה, מאומתים בטקסט.
תורגם אוטומטית (המקור ב-Español). ראה את המקור
12 מובילים
-
1
נעורים, אוצר אלוהי, / אתה עוזב כדי לא לחזור! / כשאני רוצה לבכות, אני לא בוכה... / ולפעמים אני בוכה בלי לרצות...
"שיר הסתיו באביב", שירי חיים ותקווה (1905).
-
2
הנסיכה עצובה... מה יהיה לנסיכה? / אנחות בורחות מפיה התות.
"סונטינה", פרופאן פרוסאס (1896).
-
3
אשרי העץ, שבקושי רגיש, / ועוד יותר האבן הקשה כי היא כבר לא מרגישה.
"הפטאלי", שירי חיים ותקווה (1905).
-
4
מרגריטה, הים יפה, / והרוח / נושאת את המהות העדינה של פריחת התפוז.
"למרגריטה דבייל" (1908).
-
5
ולא לדעת לאן אנחנו הולכים, / או מאיפה אנחנו באים!...
"הפטאלי", פסוקים אחרונים.
-
6
כי אין כאב גדול יותר מכאב החיים, / ואין צער גדול יותר מחיים מודעים.
"הפטאלי", שירי חיים ותקווה (1905).
-
7
אתה ארצות הברית, / אתה הפולש העתידי / של אמריקה התמימה שיש לה דם ילידים.
"לרוזוולט", שירי חיים ותקווה (1905).
-
8
אני זה שרק אתמול אמר / את הפסוק הכחול והשיר החול.
שירי חיים ותקווה (1905), שיר פתיחה.
-
9
זה היה אוויר רך, עם פניות איטיות.
"זה היה אוויר רך...", פרופאן פרוסאס (1896).
-
10
החיזור מגיע! / מגיע החיזור! כבר אפשר לשמוע את הבאגים הברורים.
"צעדת ניצחון", שירי חיים ותקווה (1905).
-
11
מתחת לכנף הקלה של המאוורר הקל.
"זה היה אוויר רך...", פרופאן פרוסאס (1896).
-
12
ממגיפות, / מחילול השם הנורא, / מהאקדמיות, / תציל אותנו, אדוני.
"ליטניית אדוננו דון קישוט", שירי חיים ותקווה (1905).
כיצד מסודר הדירוג הזה? לפי הצבעות של אנשים: כל ▲ מוסיף נקודה וכל ▼ לוקח אחת. כל אחד יכול להצביע ולהוסיף את מה שחסר.
חסר משהו?
הערות (2)
Margarita, está linda la mar... mi abuela nicaragüense me lo recitaba para dormir. Qué bonito encontrarlo aquí.
Lo fatal es el poema que más me ha marcado en la vida, lo aprendí en el colegio y todavía me lo sé entero.